בהג'ת יונס נ' משהב חברה לשכון בניין ופיתוח בע"מ

החלטה

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין.

שני הצדדים התייחסו בעיקר לשאלת הקושי להשיב את המצב לקדמותו – אם הערעור יתקבל, וזאת לאור המצב הכלכלי הנטען הן של המבקשת (היא הנתבעת בתביעה) והן של המשיב (התובע).

באשר למשיב, נטען כי אין לו נכסי מקרקעין הרשומים על שמו, וכי הוא מתגורר בדירה שכורה תמורת דמי שכירות בסכום 5,000 ₪ לחודש. המשיב טען כי יש לו זכויות בנכס מקרקעין בוואדי ערה. אולם, המבקשת טענה בהקשר זה כי מדובר במקרקעין שאינם רשומים על שמו של המשיב, אף שהוא רכש אותם לגישתו עוד בשנת 1986. בנוסף, המבקשת כפרה בטענת המשיב ביחס לשווי המקרקעין הללו. המשיב טען (על סמך חוות דעת של שמאי מטעמו), כי שוויים הוא 9.8 מיליון ₪ ו-8.5 מיליון ₪ במימוש מהיר, בעוד שלגישת המבקשת (ובהתאם לחוות דעת שמאית מטעמה) שווי המקרקעין הוא כ-1.1 מיליון ₪ בלבד.

עוד נטען כי מכוניתו של המשיב משועבדת. המשיב טען בהקשר זה כי השעבוד על המכונית עדיין קיים אף שאין למשיב כל חוב לבנק. לגישת המשיב, שווי המכונית הוא 200,000 ₪ בעוד שהמבקשת טענה כי שווייה בהתאם למחירון הוא 97,000 ₪ בלבד, וסכום זה עתיד להצטמצם עם חלוף הזמן.

המשיב הוסיף וטען כי אין לו נושים או חובות, ולא תלויות ועומדות נגדו תביעות נוספות (למעט תביעת המבקשת בת.א. 38594-02-10). עוד הוא טען כי מצבה הכספי של המבקשת מדאיג, משום שמתמצית רשם החברות עולה כי רשומים לחובתה שעבודים להבטחת חוב בסכום של 125 מיליון ₪, ועוד 113 שעבודים ללא הגבלה בסכום. בענין זה טענה המבקשת כי רישום השעבודים אין בו כדי להעיד על איתנותה הפיננסית, או על כך כי היא אינה בעלת חוסן כלכלי, אלא דווקא על כך כי למבקשת נכסי נדל"ן רבים בפרויקטים שונים.

דיון

כידוע, הכלל הוא כי יש לבצע פסק דין כספי. החריג לכלל הוא כי יש לעכב את הביצוע. בבחינת שאלת עיכוב הביצוע על בית המשפט לבחון הן את סיכויי הערעור, והן את מאזן הנוחות היינו, שאלת הקושי האפשרי בהשבת המצב לקדמותו, בין אם הבקשה תתקבל והערעור יידחה, ובין אם הבקשה תידחה והערעור יתקבל. כפי שצוין לעיל, הצדדים מיקדו את טענותיהם בעיקר בשאלת מאזן הנוחות.

בהקשר זה נקבע בין היתר בע"א 5811/09 גאון נ. מעגלות הפקות בע"מ:

"ככלל, יבוצע פסק דין מייד עם הינתנו... גם אם הוגש ערעור בגינו... לרוב פסק דין כספי אינו יוצר מצב דברים בלתי הפיך שלא ניתן לרפאו על דרך של השבת הסכום, ועל כן בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין כספי תתקבל רק במקרים יוצאי דופן, ובעיקר כאשר חוסנו הכלכלי של מוטב הכספים מוטל בספק... אין במצבו הכלכלי הקשה של החייב כדי להצדיק מניה וביה עיכוב ביצוע של פסק דין, והלכה זו יפה גם למקרים בהם החייב צריך לממש נכסים לשם קיום החיוב הכספי".

לאור הלכה זו, מחד גיסא, והטענות השונות ביחס למצבו הכלכלי של המשיב מאידך גיסא (וכן הטענות ביחס למצבה של המבקשת), אני סבורה כי יש לקבל את הבקשה בחלקה – ולהורות למבקשת לשלם למשיב סכום של 2,700,000 מיליון ₪. סכום זה ישולם באופן מיידי. תשלום יתרת הסכום הפסוק תעוכב עד למתן פסק הדין בערעור.

אין צו להוצאות הבקשה הנוכחית.

ניתנה היום, כ"א אלול תשע"א, 20 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: